החיים שלי, כללי

The parks of taking so nuch on you

26/5/2022- נתחיל מהסוף.כל שלושת משמרות הבוקר שלי השבוע היו מזעזעות מבחינת כל קנה מידה אפשרי. התאפסתי כמובן על מה צריך לעשות (ותודה לאלוהי הסמסונג נוטס), אבל משהו שם לא עבד, ובזה חזרתי לבוז ולתעב משמרות בוקר, הנה עוד תקופה בה אני ארשום בסידור - מעדיפה משמרות ערב ולילה.נמשיך בזה שהשבוע לקחתי על עצמי יותר מדי,… להמשיך לקרוא The parks of taking so nuch on you

החיים שלי, כללי

לשחרר את הרגע, זה טבעי לפחד מהטבע

הדבר שהכי חששתי ממנו קרה. באופן סימובלי זה קרה בדיוק בפזמולדת חצי שלי. חצי שנה, אני בודקת, חוקרת, נזהרת, בודקת כפול מיליון פעם, וברגע של היסח דעת - זה קרה. נתתי טיפול תרופתי מוקדם מדי, כשלא הייתי צריכה לתת והייתה חלופה אחרת. עכשיו, נתחיל בזה שברוך השם - לא נגרם שום נזק. הילדה בסדר, טיפלתי… להמשיך לקרוא לשחרר את הרגע, זה טבעי לפחד מהטבע

סטודנטיאליזם

ארבעה חודשים והוצאה

ארבעה חודשים.ארבעה חודשים שמתחלקים לארבע – מדי חודש בחודשו, ומשלימים לשלם – ארבעה חודשים שאני אחות במערכת הבריאות הציבורית שעל עניין השחיקה שלה יש כל כך הרבה מה להגיד, וכל כך הרבה מילים, עם אנשים ששומעים, שלא מפחדים להגיד את דעתם, גם אם מבחינתם זה במחיר של שנאת האחר, שנאת המערכת (שהיא פוליטית מהסוג שלה,… להמשיך לקרוא ארבעה חודשים והוצאה

סטודנטיאליזם

#מאמץ_אחרון

עשיתי טעות שאני לא הולכת לחזור עליה שוב. בכלל. אני אשמור אותה לעצמי, ואשים אותה במעייני ראשי, העיקר הוא שמעתה והאלה - לא מערבבים שמחה בשמחה, ואני מקווה שהיא הבינה את המסר (ומחקה את המספר שלי, חסמתי את המספר שלה בכל מקרה). היומיים האחרונים בעבודה הביאו איתם הרבה מאוד לחצים. אני מרגישה ש"עליתי" שלב והציפייה… להמשיך לקרוא #מאמץ_אחרון

סטודנטיאליזם

דרך הפחד, מצאנו כוחות להיות יחד שבירים

התחלתי השבוע לעבוד, ואני מרגישה כאילו פיל ענק יושב לי על החזה, וזה פאקינג לא קשור לניתוח שעברתי לפני שבועיים. היו לי שלושה ימים קלילים - יום אוריינטציה שבו לא עשיתי כלום ושום דבר (ליטרלי, כלום, אני עובדת במחלקה שני מכירה כל מטר רבוע בה), שני ימי עיון והופס- הגענו ליום רביעי. היום דווקא היה… להמשיך לקרוא דרך הפחד, מצאנו כוחות להיות יחד שבירים