סטודנטיאליזם

אפיסת כוחות

זה הספטמבר הראשון שאני לא הולכת לחזור בו ללימודים, אלא מתקדמת עוד שלב בחיים שלי - שלב העבודה. החלטתי בלב די כבד שאני דוחה את כל עניין חיפוש העבודה לאחרי המחלה של הניתוח, כי אני גם ככה עושה אותו בסוף ספטמבר ואני לא יכולה לבוא לאחראית או לאחראי ולהגיד לו/לה - "שומע/ת רגע? אני עוברת… להמשיך לקרוא אפיסת כוחות

סטודנטיאליזם

פקחי עיניים

לפני חמישה ימים כתבתי את הכותרת הזו, לפני חמישה ימים דיברתי עם האחראי שלי לגבי תקן במחלקה שאני עובדת בה. אני נהנית מאוד, הצוות מקסים, מכיל ואוהב לעבוד איתי ואוהב אותי, וזה הדדי לחלוטין. כיף מאוד לדעת את זה, והוא אמר שהוא ישמח שאני אגיע לעבוד כאן. אני לא אשקר ואגיד שלא אמרתי לו שהמחלקה… להמשיך לקרוא פקחי עיניים

סטודנטיאליזם

מעז יצא מתוק או דתי לפי דעתי או למה אני עצבנית כשחושבים שאני לא שומרת שבת

האוזניות מרעימות דואה ליפה. כן, זו, עוכרת ישראל. אבל יש לה שירים טובים, ואני צריכה משהו שיקפיץ אותי וישכיח ממני את כל התלאות, הטילים, האסונות הכאוס שהולך במדינה, זה שגורם לקרע בין כל האזרחים, לאי-שקט, לפחד, לשיתוק, ללב שקופץ, לשנאה, פילוג, אהבה, אחווה ורעות. אז היום הייתי בעבודה, ובדיעבד גיליתי שהייתי יכולה לותר על המשמרת,… להמשיך לקרוא מעז יצא מתוק או דתי לפי דעתי או למה אני עצבנית כשחושבים שאני לא שומרת שבת

סטודנטיאליזם

כי דברים טובים באים באריזות קטנות

אז איך מתחילים מההתחלה? איך מדברים על הדבר הכי רגיש, אישי, מעצים וכל כך מלמד? אז בואו, אני אגיד לכם איך… ההתרוצצות במשמרת ערב היום גרמה לי קצת לשכוח מהיום הזה. ואני מודה, גם קצת הדחקתי, כי זה נושא רגיש, אישי ושלי. אבל מהצד השני, זה יום כל כך מרגש, והחיוך שעולה לי בגלילת התמונות… להמשיך לקרוא כי דברים טובים באים באריזות קטנות

סטודנטיאליזם

למה אני יודעת שאני לא חשובה, ואיך אני צריכה (וממש רוצה ואף יכולה) לשנות את זה/מכתב לעצמי, מוצאי יום הכיפורים 2020

אני לא חשובה.אני לא חושבת שאני בן אדם חדוב, אני לא מתיימרת להיות בן אדם חשוב.סתם, לא חשובה. זה מהדהד לי בראש כבר המון זמן, והקורונה נתנה לזה חותם, שאם אני לא יוצרת קשר עם אנשים שהם פחות קרובים אליי, הם לא ייצרו בחזרה. אז אני כותבת פה הודעה או שם מתקשרת, מקבלת תשובה בוואטסאפ… להמשיך לקרוא למה אני יודעת שאני לא חשובה, ואיך אני צריכה (וממש רוצה ואף יכולה) לשנות את זה/מכתב לעצמי, מוצאי יום הכיפורים 2020